- דניאל כהנמן, פסיכולוג בולט וזוכה פרס נובל, בחר במוות מסייע בשוויץ בגיל 90, והדגיש את כוח הבחירה האישית, נושא מרכזי בקריירה שלו.
- ההחלטה שלו נעשתה מתוך חוויות אישיות, במיוחד מהתבוננות בסבל של קרוביו, מה שהגביר את נחישותו להימנע מהידרדרות ממושכת.
- מורשתו של כהנמן rooted firmly in is his work on חשיבה רציונלית, במיוחד תאוריית ההסתברויות (Prospect Theory), שהאתגרה את פרדיגמות הבחירה הרציונלית על ידי גילוי הטיות קוגניטיביות בתהליך קבלת ההחלטות.
- המייל האחרון שלו הדגיש את העיקרון של הימנעות מסבל ובושה מיותרים, ההולם את אמונותיו במהלך חייו.
- הבחירה של כהנמן מאירה שיחות חברתיות רחבות יותר על אוטונומיה, הזכות למות, וכבוד של סוכנות אישית ברגעים האחרונים של החיים.
נח בתקרות השקטות של שוויץ, מדינה המפורסמת בנופיה הקסומים ובחוקיה המתקדמים, פרק חסר תקדים הסתיים בחייו של דניאל כהנמן, הפסיכולוג המפורסם וזוכה פרס נובל במדעי הכלכלה. בגיל 90, כהנמן עשה החלטה יוצאת דופן שתשקף בשקט במסדרונות השיח האקדמי והציבורי כאחד—מעברו בדרך מכובדת אך שנויה במחלוקת של מוות מסייע.
כהנמן, whose groundbreaking work with Amos Tversky הביא את העולם לתובנות העמוקות של כלכלה התנהגותית, בחר לסיים את חייו במתקן בשוויץ הידוע במתן שירותים כאלה. בכך, הוא הדגים עוד פן של הפילוסופיה שהוא חיי סביב הקריירה שלו: הכוח הבלתי ניתן להכחשה של הבחירה.
מאחורי ההחלטה עמדה טפיסת אמונות וחוויות אישיות. כהנמן חזה מקרוב את ההידרדרות והסבל של קרובים לו, כולל רעייתו, שסבלה מדמנציה וסקולרית. הזכרונות הכואבים הללו השפיעו בוודאות על נחישותו להימנע מהידרדרות ממושכת בעצמו. הבחירה שלו לא הייתה של ייאוש אלא אישור עמוק של שליטה—החלטה מכוונת לעזוב את העולם על תנאיו, בהתאמה מלאה עם אמונותיו שנושאות הוא החזיק.
שילוב של פסיכולוגיה וכלכלה, עבודתו פורצת הדרך הפריעה לחכמת הרציונליות הקונבנציונלית, והראתה כיצד החלטות אנושיות לרוב מושפעות מהטיות קוגניטיביות. מורשת זו הוטמנה עם פרס נובל ב-2002, שהוענק עבור תאוריית ההסתברויות, שפירקה בצורה מדויקת את המורכבות של השיפוט האנושי תחת אי ודאות.
המעגל הקרוב שלו, שנובע מחיים של קשרים אהובים, היה מודע להחלטתו, וצפה כפי ששמר על עוצמתו האינטלקטואלית עד הסוף. תוך כדי עיסוק בפעילויות אקדמיות בלי צל של הידרדרות קוגניטיבית משמעותית, הוא הדגים את המנטרה שלו על עלויות שקועות—בחר לא להשקיע בעבר, אלא בַּערכים הנוכחיים.
באימייל שכתב למשפחתו ביום האחרון שלו, כהנמן אישר עיקרון מוכר—הוא תמיד האמין שסבל מיותר ובושה בסוף החיים הם ניתנים להימנע מהם. כפי שאחד מהקרובים ציין, ההחלטה שלו לאמץ מוות מסייע הייתה סמלית של סירובו להיות צופה פסיבי בהידרדרותו שלו.
הנרטיב של כהנמן מדגיש שיחה חיונית על אוטונומיה והזכות למות. בעולם שמתמודד יותר ויותר עם שאלות אתיות סביב מוות בכבוד, סיפורו מאתגר אותנו לחשוב לעומק על סוכנות אישית, נורמות חברתיות, ודקויות הכבוד האנושי.
כהנמן משאיר מאחוריו מורשת לא רק חקוקה בהישגים אקדמיים אלא גם באומץ אישי—תזכורת כאובה על החיתוך החזק שבין הבחירה לבין הכבוד. כשהוא השיב את מסלולו האחרון, הוא השאיר מסר עמוק: בריקוד החיים והמוות, עלינו לשאוף להיות משתתפים, ולא צופים פשוטים.
מורשת נמשכת: מה ניתן ללמוד מההחלטה האחרונה של דניאל כהנמן
עבודתו פורצת הדרך של דניאל כהנמן והבחירה האחרונה שלו
דניאל כהנמן, פסיכולוג ידוע וזוכה פרס נובל, ממשיך להיות דמות איקונית בפסיכולוגיה ובכלכלה התנהגותית. עבודתו פורצת הדרך, במיוחד שיתוף הפעולה שלו עם עמוס טברסקי, הובילה להיווצרות תאוריית ההסתברויות, ששינתה את הבנתנו את קבלת ההחלטות האנושית וההטיות הקוגניטיביות. עם זאת, ככל שהתרומות האקדמיות שלו מעוררות מחשבה, ההחלטה האחרונה שלו לפנות למוות מסייע בשוויץ מזמינה גם שיחה משמעותית על אוטונומיה, כבוד, והזכות לסיים את חייו על פי תנאיו של האדם.
פיצוח המורכבות של הבחירה של כהנמן
ההחלטה של כהנמן משקפת אמונות אישיות עמוקות שנבעו מהתבוננות בסבל של רעייתו מדמנציה וסקולרית ומחויבותו להימנע מגורל דומה. הבחירה שלו הייתה מותאמת בצורה עמוקה עם העקרונות שהוא תמך בהם במהלך הקריירה שלו: הערכת הרווחה הנוכחית על פני השקעות עבר. הסיפור האישי הזה מוסיף שכבת הבנה נוספת לעבודתו ולהקשר הרחב יותר של כלכלה התנהגותית, אשר פעמים רבות חוקרת את הדינמיקות בין החלטות רגשיות לרציונליות.
שאלות דחופות ושיקולים אתיים
1. מהו מוות מסייע, ואיפה הוא חוקי?
מוות מסייע, או התאבדות מסייעת על ידי רופא, כולל מתן האפשרות לאדם לסיים את חייו, בדרך כלל במקרים של מחלה סופנית או סבל שאינו ניתן לריפוי. שוויץ היא בין המדינות המעטות המאפשרות חוקית את הפרקטיקה הזו, בתנאים מחמירים.
2. מדוע כהנמן בחר במוות מסייע?
הבחירה של כהנמן נבעה מהשכנת הימנעות מהידרדרות ממושכת וסבל שראה בקרובים לו. זו הייתה הצהרה של אוטונומיה, המשקפת מרכיב קריטי בעבודת חייו—סוכנות בקבלת החלטות. ההחלטה הזו תואמת את אמונתו בשליטה על גורלו, נושא בולט בחקירתו של הטיית קוגניטיבית.
3. כיצד סיפורו של כהנמן משפיע על הדיון על הזכות למות?
סיפורו מדגיש את החשיבות של בחירה אישית ואוטונומיה בהחלטות לקראת סוף החיים. הוא מאתגר את הנורמות החברתיות, ומבקש שיח עמוק יותר על ממדיות מוסריות ואתיות של מוות בכבוד, במיוחד כשיותר מדינות שוקלות לחוקק מוות מסייע.
תחזיות שוק ומגמות תעשייתיות
פרספקטיבות גלובליות על מוות מסייע:
כשהחברות ברחבי העולם מתפתחות, הוויכוחים על מוות מסייע становятся יותר בולטים. מדינות כמו הולנד, בלגיה, קנדה וחלקים בארצות הברית חוקקו סוג כלשהו של מוות מסייע. מגמות שוק מצביעות על עלייה בביקוש לפתרונות מכובדים לקראת סוף החיים, והענף הזה עשוי לראות צמיחה בעידן שבו העמדות החברתיות נוטות לקבל יותר אוטונומיה אישית במוות.
פסיכולוגיה וכלכלה התנהגותית:
עבודתו של כהנמן הניחה את היסוד להמשך חקירה לגבי הטיות קוגניטיביות וקבלת החלטות. תחומים כמו קבלת החלטות פיננסיות, פסיכולוגיה בריאותית, ועיצוב חוויית משתמש ממשיכים ליישם את העקרונות הללו. כאשר מודלים כגון תאוריית ההסתברות מעודכנים, טכנולוגיות חדשות, כולל בינה מלאכותית, משתלבות במחקר וביישומים בעולם האמיתי.
המלצות יישומיות
– למדו ושוחחו: שקלו לנהל שיחות על רצונות הקשורים לסוף החיים שלכם עם אהובים. הבנת המוות המסייע וההשלכות האתיות יכולה להעצים החלטות אישיות.
– חקו משאבים: אם אתם מתעניינים בכלכלה התנהגותית, צללו לספרו המפורסם של כהנמן, חשיבה, מהירה ואיטית, שמציע תובנות על הטיות קוגניטיביות והשפעתן על קבלת החלטות.
– היו מודעים לאפשרויות חוקיות: הכירו את הנוף החוקי של מוות מסייע במדינתכם כדי להבין את האפשרויות והאתגרים הקשורים בהגנה על זכויות דומות.
סיכום
הבחירה של דניאל כהנמן במוות מסייע מדגימה לא רק את מחויבותו המתמשכת לאוטונומיה ולקבלת החלטות רציונלית אלא גם מגלה שיחות חיוניות על כבוד, החלטות אתיות, וסוכנות אישית. אימוץ מורשתו של כהנמן כרוך בהמשך השיחות הללו, טיפוח הבנה עמוקה יותר, ועריכת מאבק עבור הזכות לבחור בסוף החיים.
למידע נוסף על מורשתו של כהנמן, בקרו ב-דף הבית של ויקיפדיה או חקרו משאבים הקשורים לכלכלה התנהגותית והחלטות לקראת סוף החיים.